בשנת 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה תשע"ב – 2011
חוק זה נועד להגביר את האכיפה על שמירת הזכויות הסוציאליות והבסיסיות של העובדים.
כל גוף המעסיק עובדים מכיר את התחושה שיתכן ומשהו לא בסדר. מדובר בעובדים רבים, וחוקים רבים עוד יותר המשתנים בתדירות גבוהה ונדרש לאחוז ראש בין כל החזיתות.
כאשר מתקיימת בבית עסק בדיקה של משרד הכלכלה, מדובר בביקורות עומק בדרך כלל הבודקות את אופן התנהלות המעסיק למול עובדיו, והאם הוא פועל כחוק. משרד הכלכלה יכול לדבר עם העובדים, לשמוע מכלי ראשון את שקורה בשטח, מבקש השלמת מסמכים כמו העברות למס הכנסה, ביטוח לאומי וקופ"ג ועוד ועוד.
החוק להגברת האכיפה בא לאכוף את החוסר סדר, את הבלבול, ואת חוסר מתן הזכויות לעובד.
החוק במקורו נועד לעובדי קבלן ומזמיני השירות. כיום כלל המעסיקים במשק מחויבים אליו.
החוק מתיר להטיל קנסות ועיצומים כספיים בשווי אלפי שקלים! לשם המחשה – הפרה בנושא הפנסיה – יתכן וכספי הפנסיה הועברו לחברת הביטוח לאחר ה15 לחודש העוקב, יינתן עיצום כספי בשווי של 35,000 על כל חודש ולכל עובד בנפרד שלא עמדו בהוראות החוק!
כאן מפורסמים העיצומים הכספיים שהטיל משרד העבודה בשנים האחרונות: מדובר במעל – 3,000,000 ₪ רק בשנת 2021! שעוד לא נגמרה... - https://employment.molsa.gov.il/Employment/WorkRights/WorkRightsEnforcement/FinancialSanctions/Pages/default.aspx
בסעיף 27(2) ו(3) ניתנת הגנה למעסיק שהסתמך על בדיקות שכר תקופתיות של בודק שכר מוסמך –
הגנות
27. בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 25, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(2) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו', ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;
(3) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ו', ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.
וכן, בסעיף 33(ב) (4) ניתנת הגנה ע"י החוק למעסיק שהסתמך על בדיקות שכר אף מעבירה פלילית!
אחריות פלילית של ממזין שירות למניעת עבירות
33. (ב) נעברה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א), בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(4) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו', ועם גילוי הפרה המהווה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א) עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
ללשון החוק המלאה - https://www.nevo.co.il/law_html/law01/500_608.htm#med0
מיהו בודק שכר מוסמך?
בודק שכר מוסמך הינו בעל תעודת הכרה מטעם משרד העבודה. הוא מוסמך לבצע את הבדיקה על מדגם עובדים להגיש דוח ביניים ולאחר תיקון ההפרות והליקויים להגיש דוח מסכם. הוא מוכרח להיות בודק שכר חיצוני שאינו קשור להכנת השכר בחברה / עמותה / עסק.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
בדיקת היכרות ראשונה – הבדיקה נערכת על 10% או 4 עובדים כמספר הגבוה. לתקופה של שלושה חודשים, שבאחד מהם היו ימי חג. בבדיקה נבדוק את שכרם של העובדים מכל היבטי דיני העבודה, כולל תשאול העובדים, מסמכי צד ג (כמו חברות ביטוח, מס הכנסה וביטוח לאומי), מסמכים נוספים כמו דוחות נוכחות ויומני חופשה.
לאחר הבדיקה יוציא בודק השכר המוסמך דוח בודק שכר לעניין הפרות בדיני עבודה.
המעסיק יקח את הדוח לתשומת ליבו ויתקן את ההפרות.
לאחר כחצי שנה יבצע הבודק שכר בדיקה נוספת על מנת לבדוק אם תוקנו הליקויים ולא התווספו חדשים. בדיקה זו תתבצע על 8% מהעובדים. בתום הבדיקה השניה – יוציא בודק השכר המוסמך – "דוח בודק שכר מוסמך לאחר תיקון הליקויים" לאחר שתי הבדיקות האלו יוכל המעסיק להסתמך על בדיקות תקופתיות אחת לחצי שנה או פחות תלוי בהיקף העובדים אותם הוא מעסיק.
המידע הנ"ל הינו מידע כללי ואינו בא בשום אופן להחליף או להוות יעוץ פרטני!